מרתף חניה כקומת מקלט. ממ"ד, ממ"ק

בעקבות הטילים עם ראשי נפץ בני מאות קילוגרמים שנורו מאיראן, והנזק העצום שגרמו, ברור שהבניינים בישראל אינם מותאמים למלחמה מסוג זה.

אמנם הבניינים החדשים כוללים ממ"ד או ממ"ק, אך הנזק לשאר חלקי הבניין ולרכוש, לא מאפשר להמשיך בשגרת החיים, כאילו העיקר הוא שנשארנו בחיים.

למי שאינו בקי במונחים, ממ"ד הוא מרחב מוגן דירתי, וממ"ק הוא מרחב מוגן קומתי.

כל קירות החוץ בבניינים חדשים צריכים להיבנות ביציקת בטון מזויין בעובי 20 ס"מ לפחות.

אין להתיר שימוש בבלוקים בקירות חוץ.

השימוש ההולך וגובר בקירות זכוכית ובחלונות גדולים, הוא אומנם יפה ויוקרתי, אבל אינו מתאים למדינת ישראל המוקפת אויבים עם כלי נשק קטלניים ורבי עוצמה שהולכים ומתעצמים ללא הרף.

ההשקעה שנדרשת כדי להגדיל ראש נפץ של טיל בליסטי, קטנה בהרבה מההשקעה שנדרשת כדי לשפר את יכולת היירוט של טיל מיירט.

לגבי ממ"דים, יתכן שצריך לעבות את הקירות ל-40 ס"מ במקום 30 ס"מ הנדרשים כיום.

הדרישה כיום מתייחסת לקירות חיצוניים בלבד של הממ"ד. גם את זה צריך לשנות.

מעקות של מרפסות צריכים גם כן להבנות מבטון יצוק לא מזכוכית או סורגים.

כשיש חלונות, הקיר עד לגובה אדן החלון, כ-110 ס"מ, צריך גם כן להיות מבטון מזויין ולא מזכוכית.

בהגדרות בחוקי הבניה, הממשלה בחרה במושג "מרחב" במקום במילה הפשוטה "חדר".

בפועל, הממ"ד הוא חדר לא גדול.

כל נושא הממ"דים צריך לעבור חשיבה מחדש.

הממ"ד צריך לגדול. עליו לאפשר שהיה ממושכת בו. עליו לכלול: ברז, כיור, משטח להכנת ארוחה, אסלה, ואף מקלחון.

בבניינים עם דירות קטנות בהן לא ניתן לספק ממ"ד עם כל האיבזור הנדרש, עדיף לתכנן ממ"ק שישרת מספר דירות ויהיה צמוד לגרעין הבניין.

כל בניין צריך לכלול חניון תת-קרקעי אשר ישמש כמקלט בעת חירום.

אלה מחשבות ראשוניות שנועדו לעודד חשיבה מחדש בנושא המיגון הפסיבי בבניה בישראל.