סימון אדום-צהוב לפני ואחרי תחנות אוטובוסים

אבני-השפה בתחנות אוטובוסים נצבעות באדום ובצהוב לסירוגין, (תמרור מס' 512) כדי להבליט את הייחודיות של המקום, שהעצירה בו מותרת רק לאוטובוסים, או רכב הסעה ציבורי, ורק למטרת העלאה או הורדת נוסעים.

(בלוח התמרורים לא נאמר "אוטובוסים", אלא "סוג מסוים של רכב", לפיכך כל רכב שעוצר לאסוף טרמפיסטים, הופך לסוג מסוים של רכב).

לפי לוח התמרורים, גם בקטעים בהם אבני השפה באלכסון לציר הכביש, הכניסה אל מפרץ התחנה והיציאה ממנו, אבני-השפה צבועות באדום-צהוב.

המשמעות היא שמותר לאוטובוס לעצור גם באיזור הכניסה לתחנה וגם באיזור היציאה מהתחנה, במקום בו הוא בולט עדיין בחלקו לנתיב הנסיעה, והעצירה שם מפריעה ואף מסכנת את שאר כלי-הרכב שנוסעים באותו כיוון.

תקנת התעבורה החדשה המתירה לכל רכב לחנות בתחום התחנה בשבתות ובחגים, מגבירה את בעיית ההפרעה לתנועה ואת בעיית הבטיחות. בשבתות וחגים מותר לחנות גם לאורך אבני השפה שבאלכסון.

כדי לשפר את הבטיחות, רצוי שהקטעים של הכניסה לתחנה והיציאה ממנה, יצבעו באדום-לבן (תמרור 818), איסור עצירה לכל כלי-הרכב.

אם קיים חשש שהאדום-לבן הרגיל לא מספיק מרתיע נהגים, אפשר למצוא צירוף צבעים אחר, כמו אדום-שחור, או אדום בלבד, שישמור על הייחודיות של תחנת אוטובוסים, אך לא יתיר עצירה בקטעי הכניסה והיציאה של התחנות.