גוני צבע מבלבלים

סימוני צבע של הניתוב על הכביש הם בדרך כלל בגוון לבן.

סימוני הצבע של הניתוב לתחבורה ציבורית הם בגוון צהוב.

סימוני הצבע של תימרור זמני שיישארו בתוקף פחות מחצי שנה, לעבודות הנעשות בכביש, הם בגוון כתום.

צריך ראיה טובה, ובעיקר הבחנת צבעים טובה, כדי שהנהג ידע בוודאות לפי איזה סימונים לנסוע.

מה זה משנה לנהג אם הניתוב על-פיו הוא צריך לנסוע, הוא זמני או קבוע?

יש להניח כי הנימוק לגוון השונה הוא רמת האישור השונה הנדרשת, וכן האפשרות שהניתוב הקודם לא נמחק כיאות, ושני ניתובים באותו גוון עלולים לבלבל את הנהג. כלומר במקום לעשות עבודת מחיקה מושלמת, עושים עבודה חלקית ומעבירים את האחריות לנהגים.

גם רמת הדרג שאישר את התכנית לא חשובה לנהג, ולא צריכה להתבטא בצבע שונה.

הקושי להבדיל הוא בעיקר בין הגוונים של הניתוב לתחבורה ציבורית והניתוב הזמני.

מה עושים כאשר גם הניתוב של התחבורה הציבורית הוא זמני?

בדרך כלל, באור היום, ניתן להבחין בין הצהוב של הניתוב לאוטובוסים לבין הכתום של הניתוב הזמני לכלל התנועה, אך גם הגוון של עדשות משקפי השמש של הנהגים, יכול לשנות את הגוון הניראה.

גם צמיגי המכוניות שוחקים ומשחירים את הניתוב, ותורמים לטישטוש ההבדל בין גוני החיצים השונים.

יאיר ניצני כתב בהומור במדורו "מעלה גבה" ב"ישראל היום", שהוא ממליץ לנהגים להחזיק באוטו מניפת צבעים של טמבור כדי להבדיל בין גוני החצים הכתומים והצהובים.

בלילה המצב הרבה יותר מסובך. הגוון של תאורת הכביש משפיע על גון הצבע המוחזר מהניתוב, ולעתים קשה להבדיל אף בין ניתוב בגוון לבן לבין ניתוב בגוון צהוב.

בנתיבים המיועדים לתחבורה ציבורית רצוי להוסיף על האספלט ציור של אוטובוס כחול על רקע לבן, בדומה לתמרור שהיה קיים בעבר.

התמרור מוצג להלן. הרקע השחור מייצג את האספלט של הכביש.