סימון על פני הדרך

1. התימרור בישראל מבוסס בעיקר על תמרורים הניצבים בצד הדרך ועל תמרורים עיליים מעל הדרך. השימוש בתמרורים המסומנים על פני הדרך, על המיסעה, מועט מאוד.

רק כ- 13% מהתמרורים שבלוח התמרורים הם סימונים על פני הדרך.

סימונים על פני הדרך הם בדרך כלל סימוני הדרכה.

קו עצירה למשל, המסומן על המיסעה, מחייב רק אם נלווה אליו תמרור "עצור".

אם התמרור נפל או נעדר מסיבה כל שהיא, במקרה של תאונה, הנהג שלא נתן זכות קדימה אינו אשם.

קיים אומנם סימון מחייב של איסור חניה: מלבן לבן עם קווים אלכסונים בין פינותיו, אבל הוא נלווה בדרך כלל לתימרור איסור חניה המסומן על אבני השפה, ומיועד למי שמחפש חניה, ולא לכל נהג העובר בכביש.

האיסורים היחידים המיועדים לכל נהג העובר בדרך, בלי תמרור נלווה, הם: איסור חציה של קו הפרדה רצוף כפול בצבע לבן (תמרור 803), וכן איסור נסיעה על אי-תנועה צבוע (תמרור 815).

קיימים גם מעבר-חציה וסימון נתיב או שביל לאופניים, אך אלה מיועדים גם לרוכבי האופניים ולהולכי הרגל, ולא רק לנהגים.

שימוש נוסף בסימון על פני הדרך, נעשה בתימרור לתחבורה ציבורית: מעויינים וחצים בצבע צהוב בנתיבים בלעדיים לתחבורה ציבורית, וכן קו בצורת זיזג צהוב בתחום תחנת אוטובוסים.

הניתוב לתחבורה ציבורית חייב להיות נלווה בתמרורים עליהם מצויין לאיזה כלי-רכב מותר לנסוע בנתיב.

עד שנת 2018 סימון זיגזג בתחנת האוטובוסים הותר רק בהעדר מפרץ, או כשאין אבני שפה. במהדורה האחרונה של לוח התמרורים נוספה האפשרות לסמן זיגזג על המיסעה גם כשיש אבני שפה, אך בתנאי שאין שום סימון עליהן.

עיקר השימוש בסימון על המיסעה, הוא סימון חיצים בהתקרבות לצמתים. החיצים בכל נתיב מסמנים את כוון המשך הנסיעה מעבר לצומת. מידע נוסף כגון שמות יעדים, ניתן רק בשילוט בצד הדרך או בשילוט עילי.

בעולם לא חוששים כל כך לכתוב על המיסעה שמות של יעדים, להודיע על הגבלת המהירות, או להתריע על: ילדים בקרבת מקום, על התקרבות לצומת בו צריך לתת זכות קדימה, או על הצורך לעצור.

הסימון על המיסעה בא בנוסף לתמרורים, אך הוא מקל מאוד על הנהגים אשר מטבע הדברים מרכזים את תשומת הלב ואת מבטיהם על הכביש.

העלות של סימון על המיסעה נמוכה מאוד בהשוואה לעלות שלטים בצד או מעל הדרך, אך תועלתה רבה, גם לבטיחות הנהיגה וגם להקלה על הנהגים.

קיים אמנם קושי להבחין בסימון בזמן שיורד גשם והכביש מוצף, אך בישראל בה ימי גשם מעטים בשנה, בעיה זאת אינה משמעותית.

2. במגרשי חניה למשל, אפשר ורצוי להסתפק בקווי עצירה כהדרכה לנהגים על הצורך לתת זכות קדימה.

כך גם בשבילי אופניים. הציור של אופניים על המיסעה מספיק כדי שגם הרוכבים וגם הולכי הרגל, יבינו שמדובר בשביל לרוכבי אופניים.